פסק-דין בתיק ת"ק 009048/02

1.         התובע מנהל סוכנות נכסים תחת השם המסחרי" מטרו נכסים" ובעל רשיון לתיווך נדל"ן שהיה בתוקף בתקופה הרלבנטית. ביום 5.6.01 חתם הנתבע על הסכם תיווך לבלעדיות עם התובע( להלן: "ההסכם") להשכרת מבנה מסחרי ברחוב שונצינו 10 בת"א ( להלן: "הנכס").

2.         הנתבע הציג עצמו כמי שהינו בעלים של נכסים רבים , הוא קרא את ההסכם , הבינו וקבל לידיו עותק.

ההסכם  נחתם לתקופה של 24 חודשים מיום 5/6/01  ומחיר ההשכרה המבוקש היה 4,500 $ לחודש.

סוכם כי הנתבע ישלם לתובע עמלה בשיעור של חודש דמי שכירות בצרוף מע"מ וזאת במועד חתימת ההסכם.

על הנתבע היה להעביר לתובע עותק ההסכם מיד לאחר חתימתו.

למחרת חתימת ההסכם עלה בידי התובע לאתר שוכרת פוטנציאלית ( להלן: "השוכרת") אשר הייתה מוכנה לשלם דמי שכירת בסך של 3,850 $ לחודש בצרוף מע"מ. הוכנה טיוטה ראשונית ע"י ב"כ הנתבע אולם בסופו של יום לא נחתם ההסכם בשל דרישות בלתי סבירות לקבלת בטחונות שהעמידו הנתבע ובאת כוחו.

משכשל המו"מ , פרסם התובע בחודש דצמבר 2001 מודעה שהתפרסמה 4 פעמים בעיתון ידיעות אחרונות ותמורתה שילם התובע סך של 450 ש"ח.

ביום 28/1/02 הפנה התובע לנתבע לקוח שהיה מוכן לשכור את הנכס למטרת מועדון ולשלם דמי שכירות בסך של 4,000 $ לחודש. התובע שוחח על כך טלפונית עם הנתבע ואף שלח לו מכתב בפקסמיליה ובדואר רשום.

זמן קצר אח"כ הושכר הנכס למטרת מועדון ( כנראה לאותם לקוחות שהתובע הפנה לנכס) וכן חלק אחר של הנכס לשוכר נוסף וכל זאת בתקופת הבלעדיות.

התובע עתר לחייב את הנתבע להביא עמו לבית המשפט את חוזי השכירות שנחתמו.

התובע מבסס תביעתו על שני נדבכים , האחד הוא כי הוא זה אשר הפנה את השוכרים לנתבע וכי הנתבע החליט לעוקפו , והאחר הוא כי המבנה הושכר בתקופת הבלעדיות ועל כן הוא זכאי לדמי התיווך גם אם הוא לא היה הגורם היעיל להשכרת הנכס.

עד כאן טענות התובע .

3.         לטענת הנתבע, ההסכם עם השוכרת לא נחתם שכן השוכרת נתקה מגע אם משום ששכרה נכס אחר ואם משום שלא הייתה נכונה לעמוד בדרישותיו הסבירות של הנתבע.

בעניין זה אין לי אלא לאמץ במלואה את טענות הנתבע ובאת כוחו שהעידה בפני ולעניות דעתי דרישותיהם היו סבירות בנסיבות העניין.

הנתבע, בכתב הגנתו, מודה כי חתם על הסכם לבלעדיות וטוען כי הוא אינו בעלי הנכס. עניין זה אינו רלבנטי שכן הנתבע התחייב באופן אישי , בכפוף להסכם, לשלם את דמי התיווך על כן דין טענתו זאת להדחות.

4.         בעדותו בפני טען הנתבע כי :

" לאחר תקופה ארוכה שמנו במקום שלט.מעולם לא הייתה בלעדיות, אמרנו לתובע שכל מי שהוא יביא הוא יקבל את דמי התיווך. התקשר אלי מישהו שראה את השלט במקום ואמר לי שהוא רוצה להשכיר את המקום, נפגשתי איתו. התובע התקשר איתי בטלפון , לא נכון שהוא התקשר כדי לקבוע פגישה. הוא התקדר ושאל מה קורה לגבי המקום ואמרתי לו שככל הנראה המקום ייסגר, מאחר והתקשרו אלי שני אנשים יומיים קודם לכן. יומיים לאחר מכן התובע התקשר אלי. הוא גם שלח לי מכתב רשום, ושלח לי פקס, וזאת לאחר שדיבר איתי בטלפון. זה נעשה כדי להראות שכאילו הוא מטפל בנושא, וכדי  שתהיה לו עילה לקבל דמי תיווך.

החוזה נחתם מיום 1.2.02 נפגשנו עוד בינואר לצורך החוזה. החוזה לא הובא מאחר ולא ידעתי שאני צריך להביא אותו.

אני אמרתי לתובע בטלפון שזה הושכר איזה צורך יש לו לשלוח לי פקס דואר רשום.